דבר תורה לפרשת דברים (חזון) ח' תמוז התשע"ח (דבר התורה לפרשת ואתחנן יעודכן ביום רביעי, י"ג אב התשע"ח)

והזוכה בהגרלה

של פרשת דברים

יפורסם\תפורסם באתר

ביום רביעי, י"ג אב התשע"ח

----------

והזוכה מפרשת מטות מסעי

איתן נחמיה פסו מעכו!

ברכות לרגל הזכייה!

תודה למשפחת שובאל ועוד רבים שענו על השאלה!

-------

והתשובה לשאלה השבועית

של פרשת מטות מסעי:

למה למרות ציווי ה' משה לא

השתהה (על פי רש"י)?

אף על פי ששמע שמיתתו תלויה בדבר עשה בשמחה ולא איחר

בפרשתנו, פרק א', פסוקים כ"ו-כ"ז אודות חטא המרגלים משה אומר אל העם:

"ולא אביתם לעלות ותמרו את פי ה' אלוקיכם. ותרגנו באוהליכם ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו"

איך ייתכן שאחרי כל הניסים שהקב"ה עשה עם בני ישראל במצרים, בקריעת ים סוף, מן מהשמיים, מים מבארה של מרים, ענני הכבוד וכו' התגובה של העם היא כזו?

הדברים מגיעים לכדי קיצוניות שבני ישראל טוענים שה' הוציא אותם ממצרים בגלל שנאתו אליהם. הקב"ה שונא את בני ישראל?!

הרב אביגדר הלוי נבנצל, בספרו "שיחות לספר דברים" מסביר: "שהדוגמה הבולטת לכך שהמפתח לאושר – וחלילה לאומללות מצוי בידינו היא אדם הראשון. לאדם הראשון בגן עדן לא היה חסר כלום, הוא היה במעלה רוחנית גבוהה מאד, הצליח בחוכמתו לקרוא שמות לכל החיות – כך שכל שם התאים לאופיו הייחודי של כל נברא. מלאכי השרת הכינו לו בשר ויין והוא חי חיים מאושרים בגן עדן ולא היה חסר מאומה. עד ש... הגיע הנחש והצליח לפתות את האישה. הנחש טען שה'  שם אותם בכוונה בגן עדן על מנת להסתיר מהם את עץ הפלא ההוא. ה' יודע ש... "כי ביום אוכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוקים" (בראשית, פרק ג', פסוק ה') הנחש טען באוזני האישה שהסיבה שהקב"ה מנע מהם את עץ הדעת היא שכל אומן שונא את בני אומנותו, לפי הסברו ה' חושש שתהיו כמוהו. במילים אחרות, כפי שכתוב בפרשה אצלנו: "בשנאת ה' אתכם" הניח אתכם בגן עדן!

לכאורה, בדבריו יש מידה של היגיון. אבל התשובה הברורה: האם ייתכן שה' מקנא באדם?! אם היה מקנא בו פשוט לא היה בורא אותו! אבל זה בדיוק העניין. נרגנות והיגיון לא מסתדרים ביחד. הנרגנות היא מידה מאד שלילית והיא מסוגלת חס וחלילה להביא את האדם לדרגת כפירה בקב"ה ובערעור חמור על יסודות האמונה.

כל אחד צריך לראות בעין טובה את כל החסדים שהקב"ה מרעיף עליו ולדבוק במידתו: "תחשוב טוב – יהיה טוב"! – "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה!" (סיום הפטרת השבת") יהי רצון שנזכה!

להדפסת דבר התורה